הפועל ירושלים - בני ריינה
מידעון משחק
שבת | 2.3 | טדי
שערים: 17:00
שריקה: 18:30
כרטיס: קופות 65₪ / אונליין 69₪
כניסה חופשית עד גיל 8 בהרשמה
שידור: 5 לייב
מחזירים את הרש הביתה
מה המצב הפועל?
אופק ביטון ירד מהמשחק האחרון בטדי עם חבלה באזור הקרסול, והוא בספק למחר. כמוהו גם פיבן. הארבע ראשי של אדליי שוב לא במצב מדהים. אווקה ערך אימון חלקי ראשון עם הקבוצה, מקס עדיין לא, לשניהם ייקח עוד קצת זמן. וירוס חדר ההלבשה - מוגר. אלמגור חוזר מהצהובים. כארם, שכבש שער בכורה בריינה בסיבוב הקודם, חזר מנבחרת הנוער. כדי לגבור על היריבה הפעם נידרש להציג קבלת החלטות טובה בהרבה מהמפגן של שבת שעברה, ולהיות אגרסיביים:
לנצח מאבקים, לקחת כדורים שניים, ובקיצור להתמודד עם הבעיות שמנעו מאיתנו לנהל את המשחק שרצינו בתיקו מול חדרה. נוטרלנו אז במחצית הראשונה, ונאלצנו לעבור לכדורגל ישיר שהביא לשני מצבים טובים, באדיבות סוני: הראשון בהשתלטות על כדור במרכז המגרש, ובשני קרוס מהאגף הימני. יילה ושחקן החודש חוזז לא מימשו. כמו לצופים, גם לקבוצה לא היה המון מה לקחת מהמפגש, בו מרבית השחקנים היו מתחת לרמתם. חוץ מאילוז' ואגבה. בתרחיש מאוד קיצוני 3 מ-3 הבאים יקרבו אותנו לפלייאוף, אבל עזבו: אנחנו מתרכזים בבריחה מהאזור המסוכן, ובשלישי בע"ה גם בגביע המדינה.
המסלול של ריינה קצת מזכיר אותנו בעונה שעברה: אחרי הפתיחה הסנסציונית הגיע סיבוב שני של תוצאות יותר סבירות סטטיסטית (והדחה מהגביע מול פ"ת) בו נתקעה והיא מתקשה לגרד נקודות: ניצחון אחד ב-6 משחקי ליגה ערערו את הביטחון שם ואת המקום בפלייאוף העליון. ריינה היא היחידה בליגה שמשחקת באופן קבוע 4-4-2, עם שתי מפלצות אדם במרכז ההגנה בדמות ליוביסבלייביץ' וסמביניה, שני חלוצים איכותיים מבין אזולאי, גאנם וקוסטה, ובאגפים הדרום אמריקאיים ורגאס וגונדולה שהצטרף בינואר. זהו בגדול. גדולים, חזקים. אנחנו נתמודד עם זה, כי אין ברירה ואנחנו יכולים.
מטדי לארנה ☭ מוצ"ש אדום
אנחנו שמחים לשתף פעולה בשעה טובה עם האחות הגבוהה, ולהציע לקהילה האדומה חוויה משותפת של שני משחקים שתוזמנו יפה ברצף: מנויי הפועל ירושלים בכדורסל מוזמנים להגיע לקופה בטדי, שם בהצגת המינוי יוכלו לרכוש כרטיס למשחק ב-30₪ בלבד. כנ"ל לגבי המנויים שלנו: מי שלא מימש כבר את ההטבה אונליין, יוכל לסור אחרי המשחק שלנו לארנה, להציג קבלה על המינוי ותעודה מזהה, וב-30₪ לעודד את הסל מול אתא. כפולה, ובתקווה תהיה גם הצגה.
הידד למצטייני מחלקת הנוער
לפני שריקת הפתיחה יעלו לכר הדשא בטדי 21 כדורגלנים וכדורגלניות ממחלקת הנוער, לקבל תעודות הוקרה על הצטיינותם בלימודים השנה. המנהלת החינוכית במחלקה, לילך זהבי, אמונה בין היתר על קשר רציף עם בתי הספר, במטרה להתמודד עם הקושי הטבעי של זמן והשקעה בלימודים במקביל לדרישות הגבוהות במחלקה. אנחנו גאים מאוד בתוצאות, ונריע כמו שצריך למצטיינים ולמצטיינות באדום.
אנחנו רגילים כבר שצעירים תוצרת מחלקת הנוער האדומה, כמו גם מצטרפים מבחוץ, ממלאים את שורות הסגל ומקבלים הזדמנויות במשחקים, כל אחד בעיתו - בהתאם לצרכי הקבוצה, להתקדמות האישית שלהם - ומקבלים כנתון תנודתיות ביכולת בגילאים הללו. איך שהוא קיבלנו כמובן מאליו שסדריק פרנק עמנואל דון הפך לכזה באנקר בהפועל, קבוצה שאין לה ממש באנקרים, כשהוא רק בן 19, ונחת בקבוצת הנוער שלנו רק בקיץ דאשתקד. הבנת המשחק, הוורסטיליות, הכדרור על שטח קטן והפיזיות שלו למרות המידות הקומפקטיות הפכו את דון לנכס. הוא גם הפך לפייבוריט בחדר ההלבשה וביציע - הדינמיות, המעורבות, אלמנט ההפתעה שתמיד מאיים להתפרץ ממנו על הדשא, הביישנות והחיוך מחוצה לו - איך אפשר שלא?
"זה מאוד משמח אותי לשמוע!", צוחק סדריק. "אני גם אוהב מאוד את כולם, בקבוצה וכל מי שבא לדבר איתי מהקהל. אני מקבל כאן תמיכה גדולה. דוחפים אותי קדימה, בלי קשר לאם ניצחנו או הפסדנו. אני מאוד אוהב את הפועל, אז תודה :)".
החיים שלך וודאי השתנו לחלוטין מאז שהגעת לירושלים.
"בטח. הייתי תלמיד בבית ספר באידג'אן, העיר הגדולה של חוף השנהב, שמשחק מדי פעם כדורגל, עד שהפועל איתרה אותי והזמינה למבחנים למחלקת הנוער שלה. מישהו המליץ להם עלי. כשירדתי מהמטוס בישראל עברתי מיד לחיים של מקצוען. כל החיים שלי השתנו, ועכשיו הם סובבים את המשחק ב-100%."
וזה היה מעבר קשה?
"בהתחלה. כי לא הכרתי אף אחד. גם הקור של ירושלים בלילה זה דבר שלא הייתי רגיל אליו. לא הבנתי מה מדברים סביבי. אבל מהר התחברתי עם החבר'ה בקבוצת הנוער, וכשזיו וליאור החליטו להעביר אותי לבוגרים גם שם קיבלו אותי מאוד יפה. אווקה ואופק, ודוברי הצרפתית בסגל, ואנשי הצוות זיוה, מאיה ונדב - כולם עזרו לי מאוד".
❞ באקדמיה לימדו אותי להיות בכל עמדה, לא הכווינו אותי למקום מסוים במגרש, אז מבחינתי אני יכול לשחק בכל תפקיד ❝ | סדריק דון
הופתעת, למצוא את עצמך כל כך מהר שחקן מפתח בקבוצה הבוגרת?
"כשגרתי בחוף השנהב אבא שלי אמר שבסוף אקבל את כדור הזהב האפריקאי. זה היה חלום שלו. תמיד שאפתי להיות הכי טוב שאני יכול. אני רוצה להגיע עוד כמה שנים לאירופה, ולשחק בנבחרת חוף השנהב. אני שמח שבהפועל זיהו שאני יכול להיות חלק משמעותי גם עם הגדולים ולתת לי את הבמה".
זה לא חריג אצל שחקנים צעירים, שהעמדה האופטימלית שלהם לא ברורה עדיין. אבל איתך, זה נראה שלקחת את זה לקצה: 9, 10, 8, 6 - אתה משחק בכל כך הרבה עמדות פה.
"באקדמיה לכדורגל שלמדתי בה לשחק לימדו אותי להיות בכל עמדה, אז מבחינתי זה דבר רגיל. זה החינוך שקיבלתי, לא הכווינו אותי למקום מסוים במגרש, אז התנסיתי ואני יכול מבחינתי לשחק בכל תפקיד, חוץ מהגנה".
והפייבוריט שלך?
"הכי נוח לי לשחק כ-10, אני חושב".
בצוות מספרים שהיכולת שלך ללמוד דברים חדשים היא פנומנלית. הסבר אחד, ואתה מתפקד טקטית בדיוק כפי שקיוו ממך.
"תודה רבה. אני משתדל להשקיע בהוראות שאני מקבל כמה שאפשר. אחרי האימון אני חוזר לדירה, מסתכל על וידאו של העמדות שאמרו לו לקחת, וככה אני משפר עוד את ההבנה".
איפה אתה גר באמת? ומה אתה עושה ככה מחוץ לשעות הפועל?
"אני גר בגבעה הצרפתית, עם השותף שלי, כארם זועבי. אין לי הרבה זמן שהוא לא סביב הקבוצה וניהול של חיים של מקצוען, לאכול ולישון טוב. אני מתפלל במסגד בשועפאט, נוסע בתחבורה הציבורית ואמור להתחיל ללמוד נהיגה בחודש הבא. יש לי ידידות מקבוצת הנשים שגרות במתחם, הן מזמינות אותי למשחקים שלהן וכשאני יכול אני נוסע להר חומה, ומאוד נהנה לתמוך בהן.
גם למשחקי קבוצת הנוער אני מגיע, כמובן: ההפסד בעונה שעברה בהצלבה, כשלא עלינו לליגת העל לנוער, היה לי מאוד קשה. לכולנו. אולי הרגע הכי קשה שהיה לי פה. אמרתי שהשנה אעלה אותנו ליגה, אבל בגלל שאני משחק כבר רק בבוגרים אני מגיע למשחקים כדי לעודד מקרוב את החברים שלי. ואני מתחיל ללמוד עברית! בעזרת אוהדים שהציעו ללמד אותנו, הזרים בהפועל, את השפה".
סיפרת על הרגע הקשה, מה הרגע הכי מאושר שחווית כאן בינתיים?
"שני השערים שהבקעתי במשחק בנתניה בעונה שעברה".
נבקש עוד מזה בגביע בשלישי. ולסיום: אפשר לשלוח את איש הטיקטוק שלנו אליך, כדי שתלמד את הציבור את צעדי הריקוד שדפקת אחרי הדרבי?
"הא הא :) בטח. תגיד לו שיבוא!".
