הפועל ירושלים - עירוני טבריה
- Alon Fridman Waisbard
- 2 במאי
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 2 במאי
ההכנה המלאה שלכם למשחק
מידעון
מה המצב הפועל?
מחזור לשריקת הסיום של העונה, אנחנו נפרדים מהבית. את השנה הבאה נתחיל במגרש אחר, כי הדשא כרגיל יחורב במכביה, כך שזה יהיה שלום ארוך במיוחד. בואו לתת חיבוק לחברים ליציע, ולהנות עוד קצת מהפועל על הדשא. יש לנו קבוצה שאוהבת את מה שהיא עושה, שחקנים עם אישיות טובה שרוצים להמשיך ולהתפתח, ורואים במשחקים האחרונים הללו הזדמנות. מסביב משבחים את הספורטיביות שלנו בגארבג', לנוכח מה שהולך בפלייאוף, אבל בינינו: נשמח לראות פחות סימפטומים מקובלים לזמן הזה בשנה, של פריצות בחלק האחורי, כמו שהופיעו במוצ"ש הקודם. זה היה 0:0 עם המון הזדמנויות, כשבצד ההתקפי נצפו פעולות קבוצתיות יפות ומשוחררות. בצד השני שם אחד: נדב זמיר.
נדב עשה התקדמות מאוד משמעותית בשנתיים האחרונות, מאז הגיע לכאן כשוער שני, תחת הדרכתו של גיא חכמון. הזכרנו אישיות, אז זמיר הוא ממש דוגמא מובהקת: כמאמר הקלישאה הראשון להגיע למתחם והאחרון לעזוב, תמיד רוצה ללמוד, שואל ומקשיב, עובד ומיישם. השחקנים מאוד אוהבים אותו, ובצדק, סופר חיובי ועוזר. זו לא אנקדוטה, אלא בדיוק הדברים שהביאו לשיפור שאנחנו רואים, גם טכנית וגם פיזית, בעיקר בתגובות שלו על קו השער. מול פ"ת זה כמובן בלט במיוחד, עם עצירות שכללו מתיחות איברים, מיקום, והתעופפויות מרשימות ל-7 בעיטות למסגרת, שער נקי כשהיריבה על xg של 1.38 וכשלפעמים הוא בודד במערכה. אחלה נדב.
נפגוש עוד יריבה מהתחתית הבוערת, במצב מנטלי הפוך משלנו, ששוב תגיע עם מוטיבציית שיא ולחץ שיא. במחזור הסיום יש לטבריה את מכבי פ"ת, במה שיתכן ויהיה קרב על כל הקופה, אבל רגע - היא שתי נקודות מהבטחת הישארות, והיתה רוצה לעשות את זה כבר מולנו. הם מגיעים מעודדים אחרי נצחונות רצופים על ריינה וקרית שמונה: מה שקרה זה שהם ויתרו על קו ה-5 לטובת 4-3-3 קלאסי, והחזירו מהמתים את מיכאל אוחנה, שגם בישל בכל משחק. החלוץ בילנקי נהנה משינוי המערך עם 3 שערים בשני המחזורים האחרונים. חוץ מזה אתם יודעים עליהם כל מה שצריך: מעצמת נייחים, באצ'ו, בוטאקה, ואפילו רויזמן בספסל, וואלה. פעם קודמת (וידאו למעלה לריענון) היתה פה מסיבה.
❞ אני אתגעגע לוייבים הטובים של הפועל. לבחורים בקבוצה. לכל מה שהמועדון הזה עשה עבורי. הוא כמו משפחה. ❝ | אילוז' יאו
את הסיפור המרכזי השארנו לסוף: הוא נחת בעמק הארזים אי אז בקיץ בו העפלנו לליגת העל, ואחרי 4 עונות מלאות ניפרד מחר מאילוז' יאו. הקורונה והמלחמה העמיסו קשיים על חייו של צעיר בלי משפחה כאן בארץ, אבל הוא שמר על רמה כנכס אמיתי לקבוצה. 4 שנים שאף שחקן לא לקח לו כדור באימונים, עם עבודת הרגליים, הכח והמהירות שלו, כשהכימיה עם גולן חרמון הפכה את הכישרון והורסטיליות לעניין יותר מובנה ושלם. במשחקים, כשנחה הרוח, הוא התמודד על תואר המגן הטוב בארץ, וגם העמיד תרומה התקפית נהדרת בהתחלת מעברים, תנועה לעומק ובישולים - משער ההישארות מול פ"ת ועד זה שסידר לאווקה בדרבי. והיה עוד המון בדרך, כולל משחקים בהם ענד את סרט הקפטן, וגול אחד, אתם יודעים. נראה בפעם האחרונה את החיוך הרחב והפוטוגני של הבחור, ונריע בטקס שייערך לכבודו. רגש: יאללה יאו, יאללה הפועל.
