הכר את המועמד - יותם כרמון (קרפד)
- 26 במרץ
- זמן קריאה 8 דקות
פרטים כלליים
מהנדס תוכנה במקצועי. התנדבתי רבות בעמותה ב-12 השנים האחרונות וב-9 השנים האחרונות כיהנתי כחבר בוועד המנהל. ב-6 השנים האחרונות כיהנתי כיו"ר הוועד המנהל.
חזון המועמד לגבי הקבוצה ולגבי התפקיד בקבוצה
חברות וחברי העמותה היקרים,
אנחנו נמצאים בתקופה מקצועית מאתגרת. הטבלה אינה משקפת את הסטנדרטים שאנחנו מציבים לעצמנו, ואת הציפיות – שלנו ושל הקהל הרחב שמלווה את המועדון בגאווה ובאהבה.
אבל דווקא ברגעים כאלה נבחנת העוצמה האמיתית של מועדון.
הפועל ירושלים הוא מועדון חזק. חזק בערכים שלו, חזק בקהילה שעומדת מאחוריו, וחזק ביציבות הארגונית שבנינו יחד לאורך השנים. עברנו תקופות מורכבות בעבר ויצאנו מהן טובים ומחושלים יותר – וכך יהיה גם הפעם. אני משוכנע שנשלים את המשימה ונבטיח את מקומנו בליגת העל.
במקביל להתמודדות על הדשא, המשכנו השנה לקדם מהלכים משמעותיים שמחזקים את המועדון לטווח הארוך:
● למרות עונה קשה מאד של הקבוצה הבוגרת, שמרנו על הדרך והמשכנו להתפתח ולהשתפר בתחומים רבים.
● השלמנו את מכירתו של סדריק דון תמורת 1.5 מיליון יורו – הסכום הגבוה בתולדות המועדון, שיאפשר את המשך קיום המועדון בצורה עצמאית.
● גייסנו כספים מחו"ל שכיסו חלק משמעותי מהפער התקציבי שנוצר עם עזיבת USAID – מהלך שאפשר לנו לשמור על יציבות ואחריות פיננסית.
● מינינו אחראי קהילה שעושה עבודה מצוינת, מעמיק את הקשר עם החברים והקהל, ומפחית את התלות בזמינות הוועד בניהול השוטף.
● פתחנו פעילויות חדשות - קבוצה להט"בית, קבוצת פוסט טראומתיים, קבוצה למחוסרות בית - וחיזקנו את הפעילויות הקיימות.
לצד ההתקדמות המתמדת בכל תחומי הפעילות – ניהול, תשתיות, מחלקת הנוער, מערכות מקצועיות וקהילה – אנחנו כל הזמן מחפשים את הדרך לבצע את קפיצת המדרגה הבאה. לא להסתפק ביציבות, אלא לשאוף למצוינות, ונהיה מוכנים ללכת רחוק בשביל זה.
ובתוך כל זה, האחריות שלי כיו"ר ברורה במיוחד בתקופות כאלה. בזמנים של לחץ ואי־ודאות קל להיגרר לצעדים פזיזים, להחלטות שמונעות מרגש רגעי או מרצון לייצר פתרונות מהירים. התפקיד שלי הוא לשמור על שפיות, על אחריות ועל חשיבה ארוכת טווח – גם כשזה מורכב וגם כשזה לא תמיד פופולרי. מועדון אוהדים נמדד ביכולת שלו לפעול מתוך ערכים ועקביות, ולא מתוך לחץ.
אנחנו ממשיכים להשתפר בכל מחלקות המועדון, ואני בטוח שהעבודה העמוקה והסבלנית הזו תבוא לידי ביטוי גם בתוצאות הקבוצה הבוגרת בטווח הארוך.
אני מבקש את אמונכם להמשיך להוביל את המועדון בשנה נוספת – מתוך אחריות, צניעות, מחויבות מלאה לדרך שלנו, ואמונה גדולה בכוח שלנו כקהילה.
יחד נצלח את התקופה הזו. יחד נמשיך לבנות מועדון שאנחנו גאים בו – על המגרש ומחוצה לו.
שלכם,
קרפד
שאלות למועמד
1. בשנים האחרונות ובשנה האחרונה ביתר שאת גובר העיסוק בשאלת מודל הבעלות. חלק לא מבוטל מקרב האוהדים מאמין שמודל בעלות האוהדים הגיע לתקרת הזכוכית שלו ונכון לשנות.
מה עמדתך בנושא? במידה ולדעתך נכון לשנות את המודל, לאיזה – בעלות פרטית מלאה? 50+1? מודל אחר? האם בכוונתכם להעלות את זה להצבעת האוהדים? אילו עקרונות, תנאים וקווים אדומים צריכים להנחות מהלך כזה?
בכל שלב בדרך שלנו – מליגה ג' ועד מקום 4 בליגת העל – אמרו לנו שהגענו לתקרה. בכל פעם, בעבודה קשה, סבלנות ולמידה מטעויות, נפצנו אותה. אבל אני גם לא מתעלם מהמציאות: הפער התקציבי בינינו לבין חמש הגדולות הוא עצום, ובמודל הנוכחי יהיה קשה מאוד לגשר עליו.
אם תהיה הזדמנות לצמצם את הפער דרך שינוי מסוים במודל הבעלות – אנחנו פתוחים לכך, בוחנים את זה באופן שוטף ומחפשים את הדרך להגיע לשם. בשביל שזה יקרה, צריך למצוא בעל הון או בעלי הון שירצו לקחת על עצמם אחריות כספית ארוכת-טווח, ושירצו לשלב את כוחם הכלכלי עם היתרונות הייחודיים של הקהילה שלנו ושל המערכת המוצלחת שבנינו. אם תגיע הצעה כזו, אני בטוח שנמצא את עמק השווה – מודל שמצד אחד יאפשר צמיחה מקצועית, ומצד שני ישמור על מה שהופך את הפועל ירושלים למה שהיא - ובכל מקרה כמובן שזה יעלה להצבעת חברי העמותה.
הקווים האדומים שלנו ברורים: כל מהלך חייב להבטיח את עתידה של הפועל ירושלים כמועדון חזק ועצמאי, חייב לשמר את כל הפעילויות הקיימות, וחייב לשמור על זכויות הקהל ועל החיבור העמוק שלו למועדון.
2. באותו הקשר, המנהל המקצועי מציין בראיונות שונים שהקבוצה במודל הבעלות הנוכחי הגיעה לתקרה שלה. ככל שאתה לא מסכים עם קביעה זו – האם לדעתך יש להמשיך בהתקשרות עם איש מקצוע שלא מאמין ביכולתו לשפר את הקבוצה מעבר למצבה הנוכחי?
ברמת התקציב הנוכחית, ברור שיהיה קשה מאוד לחזור על הישגים כמו מקום 4 בליגה באופן עקבי. העובדה שהגענו למקסימום האפשרי ביחס למשאבים שלנו היא דווקא מחמאה למערכת – וצריך להסתכל על זה ככה, לא כעל כשלון. בשנה ספציפית אפשר עדיין להפתיע, במיוחד בגביע המדינה.
מה שכן, אנחנו כקהל צריכים להתאים את הציפיות למציאות. כשאנחנו מועדון עם אחד התקציבים הנמוכים בליגה, עונה שבה אנחנו מסיימים במקום 7 היא עונה טובה, ועונות שבהן ניאלץ להיאבק נגד ירידה – כמו שקורה עכשיו – הן חלק מהמציאות שלנו.
המערכת כולה מאמינה ביכולתה להביא את הקבוצה להישגים, אך אלה יבואו רק מתוך הסתכלות למציאות בעיניים ומציאת פתרונות בהתאם.
3. במספר ראיונות לתקשורת בשנה האחרונה, גורמי המקצוע במועדון אמרו שהסגל נבנה עם שלושה זרים בכירים – סדריק, ז'ארדל ודומג'ני. לראשון לא הוציאו ויזה למחנה האימונים, השני היה פצוע וגם לא השתתף במחנה (ובהמשך שוחרר בעקבות פציעות) ובשלישי המאמן לא נתן אמון חודשים ארוכים. כיצד הוועד פעל או צריך לפעול כדי לוודא שכשלון חמור כזה לא יחזור?
קודם כל, אני חולק על דרך הצגת הדברים. בואו נסתכל על העובדות: עם ז'ארדל, במבחן התוצאה, לא הצלחנו. בסיטואציה שנוצרה זו היתה החלטה לגיטימית להחתים אותו למרות הפציעה הראשונית. הפציעות הנוספות הן חוסר מזל שיכול לקרות, ואין בזה משהו בלתי סביר. עניין הוויזה של סדריק היה מצב חדש שלא נתקלנו בו בעבר, המערכת למדה ממנו לא להניח מראש שחקן יימכר, ובכל מקרה הוא הפגין יכולת טובה והיה מנקודות האור של חצי העונה הראשון. דומג'וני קיבל אמון מההתחלה, פתח בשני שלישים ממשחקי הקבוצה, וגם הפגין יכולת טובה. פציעות והסתגלות לליגה חדשה הם דבר טבעי לחלוטין.
זה נכון – כשמביאים שלושה זרים בכירים, מצפים לקבל יותר ממה שקיבלנו. אבל חשוב לזכור שאין 100% הצלחה ברכש, בשום מקום בעולם. יחס של שליש מוצלח, שליש סביר, שליש מאכזב נחשב ליחס סטנדרטי. העונה אנחנו מתחת ליחס הזה, וזו אחת הסיבות למצבנו.
לגבי מנגנוני הפיקוח: לפני ואחרי כל חלון העברות ובסוף כל עונה, אנחנו מקבלים מהצוות המקצועי דוח מפורט הכולל ניתוח בדיעבד של כל החלטות הרכש ומסקנות להמשך. לאור הדוחות האלה מתקיימים דיונים מעמיקים ומופקות מסקנות. כמו בכל תחום – אנחנו כל הזמן לומדים, משתפרים ומתקנים.
4. מה עמדתך בקשר להתנהלות המועדון עד כה העונה? מה היה על הוועד המנהל לעשות אחרת, ואיך היית עושה זאת?
בהתחשב בעונה הקשה של הקבוצה הבוגרת, אני גאה לומר שהמועדון מתנהל בצורה מצוינת. בעוד שבמועדונים אחרים מצבים כאלה גורמים לפאניקה, החלטות רגשיות ומהלכים מתוך לחץ, אצלנו המערכת נשארת יציבה, שקולה ורציונלית. אני מאמין שזה בדיוק מה שיאפשר לנו בסופו של דבר להישאר בליגה.
למרות הפיתוי "לירות לכל הכיוונים" ולסכן את העתיד הכלכלי שלנו, פעלנו בצורה אחראית – כזו שתאפשר לנו להעמיד קבוצה ראויה גם בשנים הבאות, בכל תסריט שבו תיגמר העונה. זו אמנם היתה החלטה קשה ולא פופולרית אך היא היתה ההחלטה הנכונה. חשוב לציין שכל שאר תחומי המועדון – מלבד הקבוצה הבוגרת – נמצאים בעונה מוצלחת מאוד.
היה ברור מראש שהתקציב שלנו נמוך ויכול להביא למצב שבו אנחנו נמצאים. זה היה סיכון מחושב שהיינו חייבים לקחת כדי להבטיח את יציבותנו הכלכלית ואת היכולת להצליח גם בעונות הבאות. בדיעבד, תמיד אפשר לזהות דברים שהיו נעשים אחרת, אבל ההחלטות התקבלו בתהליך נכון, מהשיקולים הנכונים.
5. המועדון כבר מספר שנים פותח את העונה בצורה מזעזעת. מה לדעתך הפתרון לעניין זה? מה תעשה כדי לשנות זאת?
זו אכן השנה השלישית ברציפות שבה אנחנו מתחילים את העונה בצורה חלשה, ואני לא מקל ראש בזה. הבעיה היא שאין כאן "גביע קדוש" – סיבה אחת שפתרונה יפתור את הכול. גם לקראת העונה הנוכחית, לאחר שתי פתיחות מאכזבות, שינינו דברים והמערכת כולה הייתה ממוקדת בפתיחת עונה טובה יותר. לצערנו, זה לא הספיק.
הניתוח שלי הוא שבתחילת העונה, היתרונות היחסיים שלנו פחות באים לידי ביטוי: המערכת היציבה, שגרות העבודה הדורשניות, שיטת המשחק שמשתפרת לאורך העונה, השחקנים הצעירים שפורצים בהדרגה – כל אלה דורשים זמן כדי להבשיל. בהתחלה, הבדלי התקציב יותר בולטים, ואנחנו מתקשים. זו נקודה מרכזית שנהיה חייבים למצוא לה מענה.
כדורגל הוא לא מדע מדויק, ואין נוסחה שמבטיחה תוצאה אחרת. מה שכן, גם בעונה הבאה נמשיך לנתח, ללמוד ולשנות דברים שלדעתנו פגעו בפתיחות הקודמות – בתקווה שהפעם מכלול הצעדים יניב פתיחה מוצלחת יותר.
6. מה לדעתך צריכה להיות רמת הפיקוח של הוועד המנהל על אנשי הצוות המקצועי, ובעיקר שי ואורי?
מהי בעיניך רמת המעורבות הנכונה של הוועד המנהל בניהול השוטף של המועדון?
איפה עובר הקו בין קביעת מדיניות, פיקוח וקבלת החלטות – לבין ניהול יומיומי?
בנושאים מקצועיים, הוועד צריך להתמקד בנקודות המפתח לאורך העונה: קביעת תקציב, הגדרת אסטרטגיית בניית הסגל, ותגובה על מצבי קיצון – כמו הזדמנויות בסוף חלון ההעברות או חוסר הצלחה מקצועי קיצוני. לצד זאת, הוועד חייב לעקוב באופן שוטף אחרי מה שקורה, להיות מעודכן בשיקולים של ההחלטות המרכזיות, ולהתערב כשמשהו סוטה מהמדיניות או מהעקרונות שנקבעו.
מעבר לפן המקצועי, הוועד קובע את האסטרטגיה הרב-שנתית של המועדון, מעורב בגיוס כספים ובשיתופי פעולה, מפקח על התקציב, יוזם ומוביל החלטות לגבי חברי ההנהלה, ומעורב לעומק בכל הנוגע לקהל. ניהול יומיומי – זו העבודה של אנשי המקצוע, ולשם לא צריך ולא רצוי שהוועד ייכנס.
7. האם לדעתך על הוועד המנהל להציב לזיו אריה אולטימטום של השגת 4 נקודות לפחות בשני משחקי העונה הסדירה שנותרו (ריינה וביתר)?
ממש לא. אני לא מאמין שזו הדרך לנהל מועדון כדורגל. אולטימטומים מהסוג הזה יוצרים לחץ הרסני, פוגעים בקבלת החלטות מקצועית ובסופו של דבר הם כמעט תמיד מובילים לתוצאות רעות. כל עוד אני שם - לא נפעל בצורה הזו.
אני בוועד המנהל כבר 9 שנים – 6 מהן כיו"ר – ולפני כן התנדבתי במועדון 3 שנים נוספות. אני מכיר את העבודה הזו על בוריה, בשגרה ובמצבי חירום כאחד. אני עובד בהייטק בתפקיד משמעותי, אבל כזה שמאפשר לי יחד עם הניסיון שלי להמשיך להיות אפקטיבי. בשנים הקודמות עבדתי קשה בשביל לקדם את שגרות העבודה המקצועיות במועדון, לדוגמה ניהול מקצועי של התקציב ומיסוד תכניות עבודה שנתיות. המערכת שבנינו יחד עובדת מצוין, מכירה אותי לעומק ויודעת לעבוד איתי – כך שאני ממשיך להשפיע ולהוביל, גם אם עם פחות עבודה "עם הידיים" ויותר עבודה אסטרטגית.
9. בשנה האחרונה עלה לא פעם נושא חלוקת התקציב במועדון. מה דעתך על החלוקה הנוכחית? אילו שינויים, אם בכלל, היית מציע – ומה השיקולים שמנחים אותך?
בתרחיש של ירידה נוספת בתקציב בעונה הקרובה – כיצד לדעתך נכון לחלק את המשאבים בין הקבוצות הבוגרות, קבוצת הנשים, מחלקת הנוער ו"מעטפת" המועדון? על מה היית שומר בכל מחיר, ואיפה לדעתך נדרש צמצום או שינוי סדרי עדיפויות?
המערכת שלנו כבר רזה מאוד. לפני העונה הנוכחית קיצצנו כמעט בכל תחום לאור המצב הכלכלי, ואין הרבה מקומות שאפשר עוד לגעת בהם. תיאורטית, המקומות היחידים שנותרו הם שכר השחקנים, שכר הצוות המקצועי ומחלקת הנוער. בכל שאר חלקי המועדון, קיצוץ נוסף יגרור ירידה דומה או גדולה יותר בהכנסות.
שכר השחקנים כבר נמוך מאוד ביחס לליגה – לא נרצה לפגוע בו עוד. קיצוץ בצוות המקצועי ובמחלקת הנוער יהיה בניגוד לאסטרטגיה שלנו, שמבוססת על שני עמודים: יצירת יתרון יחסי דרך המעטפת המקצועית, שם כל שקל נותן אימפקט גדול יותר מאשר שקל בשכר שחקנים, וחיסכון ויצירת הכנסות דרך ייצור שחקנים ממחלקת הנוער לקבוצה הבוגרת. לדעתי, קיצוץ בתחומים האלה יעלה לנו יותר בטווח הרחוק ממה שיחסוך בטווח הקצר.
ניהול תקציב הוא עניין מורכב, והתקציב שלנו מורכב במיוחד. אבל ההתנהלות הכלכלית שלנו מוכיחה את עצמה שנה אחרי שנה: אנחנו משיגים הישגים גבוהים ביחס לתקציב, שומרים על בסיס כלכלי חזק, ומצליחים לספוג מכות שהיו יכולות להפיל אותנו – הפסקת תמיכת USAID באופן פתאומי, האפשרות שהדרבי הקרוב יהיה ללא קהל, הקושי למכור את סדריק בקיץ, וחוסר הוודאות לגבי מענק משרד הספורט. מעבר לכך, בזכות זה אנחנו יכולים גם להגיב למצבי קיצון, כמו עם ההחתמה של חוזז אחרי פתיחת העונה הקשה.
נמשיך לנהל את התקציב בזהירות, לוודא שכל שקל מנוצל נכון, ולעשות הכול כדי שגם בשנים הבאות נעמיד קבוצה חזקה והישגית.
שאלות אישיות ליותם
10. יש תחושה חזקה שהתפקיד של הוועד שאתה עומד בראשו שנים מסתכם בלהיות חותמת גומי להחלטות של הצוות המקצועי. אודה להתייחסותך. איזו החלטה של הצוות המקצועי אתגרתם או שיניתם?
הוועד המנהל לא אמור – ולא צריך – להתערב בהחלטות מיקרו מקצועיות. כמו ברוב המוחלט של חברות או של עמותות בגודל שלנו, התפקיד שלנו הוא להתוות כיוון, לקבוע מדיניות ולפקח שהדברים מתנהלים ברמה הנדרשת. בינינו לבין הצוות המקצועי מתקיים שיח שוטף ופתוח, ולאורו מתקבלות ההחלטות.
אתן כמה דוגמאות קונקרטיות לנושאים שבהם הובלנו שינוי: הגברת המיקוד בגיוס שחקנים צעירים, כאסטרטגיה שנועדה גם לחסוך בהוצאות וגם לייצר הכנסות עתידיות ממכירות. לקיחת פחות סיכונים בהכנות הטקטיות בקדם-עונה (מה שלא הביא את התוצאות שקיווינו להן). העמדנו יעד להבאת חלוץ עם פתיחת חלון ההעברות האחרון גם במחיר של פשרה באיכות שלו, על מנת שיוכל לשחק בכמה שיותר משחקים. אלה רק חלק מהדוגמאות.
